אדיט בע''מ

30/09/2026

SPACESOFT is ADIT's new program (completely FREE) for the 3D analysis and design of buildings and any structure (including curtain glass walls, balcony, railings, plumbing, ceiling and more...)
It analyses the whole structure, hands every part to the dedicated program that designs it, and brings the results back into one model and one report.
In a 7-minute video, recorded live from the screen:
🔩 A steel hall, from the analysis to the last bolt: design to EN 1993-1-1, every joint designed by CONSTEELSOFT, every column base anchored by AAS (EN 1992-4)
🏢 A concrete building: seismic analysis, concrete design, a balcony, railings, a glass curtain wall, suspended ceilings and plumbing
📋 A bill of quantities and a full calculation report, ready to submit
▶️ Watch the video: https://youtu.be/m2yx7AKXBJI
💻 Try SPACESOFT: https://files.adit.org.il/SPACESOFT.html?lang=en

SPACESOFT is a 3D structural analysis and design program for buildi...

30/09/2026

מהנדסי קונסטרוקציה — הכירו את SPACESOFT 🏗️

SPACESOFT הוא התוכנה החדשה של אדית לניתוח ולתכן של מבנים, ושל כל מערכת קונסטרוקטיבית, בתלת־ממד כולל קירות חיפוי אבן, קירות מסך, מעקות, מרפסות ועוד.

הוא מנתח את המבנה כולו, מעביר כל רכיב לתוכנה הייעודית שמתכננת אותו, ומחזיר את התוצאות למודל אחד ולדו"ח אחד.

בסרטון של 7 דקות, ישירות מהמסך:

🔩 אולם פלדה — מהניתוח ועד הבורג האחרון: תכן לפי EN 1993-1-1, כל חיבור מתוכנן ב-CONSTEELSOFT וכל בסיס עמוד מעוגן ב-AAS

🏢 בניין בטון — רעידת אדמה לפי ת"י 413, תכן בטון לפי ת"י 466, מרפסת, מעקה, קיר מסך, תקרות תלויות וצנרת

📋 כתב כמויות ודו"ח חישוב מלא — מוכן להגשה

▶️ לצפייה בסרטון: https://youtu.be/LFPl-krjVs0

💻 לנסות את SPACESOFT: https://adit-org-il/spacesoft

18/09/2026

תקן EN 1992-4 קושר את חוזק העקירה (pry-out) של עוגן לחוזק המתיחה שלו — שליפה או חרוט בטון — במקדם של 1 או 2.

מהמכניקה יוצא שהמקדם הזה צריך להיות בסביבות 4.

הפער הזה הוא כל המאמר.

סעיף 7.2.2.4(1) אומר את זה בפירוש: שליפה שנגרמת ממתיחה שהגזירה מכניסה לעוגן "אינה נבדקת במפורש, אלא נלקחת בחשבון במובלע בבדיקת העקירה". כלומר במקדם 2 התקן מניח שמחצית מהגזירה מגיעה אל ההדבקה כמתיחה; במקדם 1 — כל הגזירה.

בפועל? בטון רך פי שבעה בערך מפלדה. הוא מתרסק בפתח הקדח הרבה לפני העומס הסופי, נקודת הסיבוב יורדת ל-1.5–2 קטרים, והמוט נוטה. פירוק הגזירה לאורך המוט הנוטה נותן מתיחה של 14–27% מהגזירה. מכאן המקדם 4, ולא 1 או 2.

בדקתי 76 תצורות, מוגבלות לעומקי העיגון שהתקן עצמו מתיר. איבר ההדבקה קבע את חוזק הגזירה ב-21 מקרים. עם מקדם 4 — באף אחד.

ומעל הפער הכמותי יש שני דברים שפשוט לא מסתדרים:

1. הבדיקה חלה רק על עוגנים מודבקים. בעוגן כימי חוזק השליפה מגביל את העקירה. בעוגן מכני — גם כשיש לו חוזק שליפה נבדק ומוצהר ב-ETA — הוא לא נכנס לבדיקת העקירה בכלל. אותו בורג Hilti HUS4 מדגים את זה בשלמות: לבד הוא עוגן מכני והשליפה מתעלמים ממנה; עם קפסולת דבק הוא עוגן מודבק ופתאום השליפה מגבילה. אותה פלדה, אותו עומק, אותו חוזק גזירה — והגרסה המחוזקת יוצאת גרועה יותר.

2. השפעת הקבוצה בעקירה לא נבדקת באמת. התקן מחיל על איבר ההדבקה את מקדמי הקבוצה של מתיחה — מקדמים שנגזרו לעוגנים שנטענים בו-זמנית במתיחה מלאה. תחת גזירה ההנחה הזאת לא קיימת. גרוע מזה: בשני עוגנים בקו העומס, המכתש של העוגן הקדמי אמור להיווצר בדיוק בבטון שהעוגן האחורי לוחץ. הלחיצה הזאת פועלת נגד המאמצים שהמכתש צריך — והתקן בכל זאת מחשיב את האזור כחפיפה של שני גופי מתיחה ומפחית אותו מכל אחד מהם. בדוגמה של שני M12: ירידה של 23%, ואיבר ההדבקה קובע במקום הפלדה. בנוסף, לוח העוגנים נלחץ אל הבטון ומייצר חיכוך שמוריד חלק מהגזירה מהעוגנים — התקן מתעלם ממנו לגמרי.

בכל הספרות שסקרתי, כולל מסד של 214 בדיקות עקירה, לא מצאתי דיווח אחד על לוח עוגנים שנכשל בגזירה בשליפת הדבק. אף אחד.

ההצעה, כהשערה לאימות ניסיוני: מקדם נפרד של 4 לפחות על חוזק השליפה בתוך בדיקת העקירה.

המאמר המלא בעברית, עם כל בסיס החישוב:https://www.adit.org.il/wp-content/uploads/2026/09/Pry-Out-Factor_EN1992-4_HE.pdf

נתקלתם פעם בכשל עקירה אמיתי בשדה? אשמח לשמוע.

#עיגון #תקנים #בטון

18/09/2026

התקן האירופי מגדיר את סדק הייחוס לפי רוחב — 0.3 מ״מ. הוא לא אומר מילה אחת על עומק.

המשמעות המעשית: סדק שטח דק וסדק שחוצה את כל החתך מסווגים בדיוק אותו דבר. ומכיוון שכמעט תמיד קל יותר להניח "סדוק" מאשר להוכיח אחרת, כמעט כל עוגן בישראל מתוכנן לבטון סדוק.

מה זה עולה? מקדם החרוט יורד מ-12.7 ל-8.9 ביצוק, מ-11.0 ל-7.7 בעוגן מותקן בדיעבד — כ-30% מהתסבולת. בכשל קצה, מ-2.4 ל-1.7.

ישבתי לחשב מה בעצם דרוש כדי לפתוח סדק של 0.3 מ״מ. התוצאה: מאמץ של 300–350 N/mm² בפלדה — 70–80% מחוזק התכן. תקרה בעומס שירות רגיל נושאת סדקים של 0.14–0.23 מ״מ. לא 0.3.

ויש כאן עוד משהו: סדק כפיפה הוא טריז, לא חריץ. הוא רחב בפני השטח וצר בכל עומק מתחתיו. בדיקות ההסמכה, לעומת זאת, מייצרות סדק ברוחב אחיד לכל אורך העיגון. שתי הגיאומטריות סותרות זו את זו.

ומה עם עוגן שעובד בגזירה בלבד? הוא לא תורם דבר לפתיחת הסדק. בדיקות המחזוריות בודקות מנגנון שלא מתקיים.

נקודה שקשה להתעלם ממנה: רוב המחקר בתחום ממומן על ידי יצרני העוגנים — אותם גופים שמרוויחים פי עד ארבעה כשהבטון מסווג כסדוק.

אני לא טוען שסדיקה לא משפיעה. היא משפיעה, וזה מתועד היטב. אני שואל האם ברירת המחדל הגורפת פרופורציונלית לראיות — ומציע להפוך את הכלל: אם אין סבירות להופעת הסדק, לקבוע לא סדוק; רק אם יש ספק, לקבוע סדוק.

המאמר המלא, עם כל בסיס החישוב פתוח לביקורת: https://www.adit.org.il/cracked-concrete/

מה דעתכם? אתם מסווגים סדוק כברירת מחדל, או בודקים כל מקרה לגופו?

#עיגון #בטון #תקנים

בדרך כלל המתכננים מתחשבים בכל בטון במתיחה כבטון סדוק. למה זה לא נכון ואיך לבחון בצורה אמיתית אם הבטון סדוק. ו.. מה הוא בטון סדוק באמת ?

14/09/2026

After several months of work, I am glad to launch engifree.com — a free directory of engineering software, in Hebrew and English.

The idea came from a question students and young engineers keep asking me: "Which software can I actually use without paying thousands a year?" The answer exists — it is just scattered and nearly impossible to find. A search returns sponsored listings that call a trial period free.

So I built a directory with clear rules:

← 182 programs, every one checked by hand
← Links only to the vendor's official download page. No mirrors, no cracks, no "full versions"
← Licence terms stated explicitly — "free" and "free for students" are entirely different things
← An original description for every tool, including what it does not do
← A last-verified date, re-checked every six months

From MODFLOW and HEC‑RAS in water engineering, through OpenFOAM and Code_Aster in simulation, to QGIS, KiCad and FreeCAD. Filterable by engineering field, tool type, platform and licence.

Disclosure: the site was built by ADIT, and our own free calculation tools appear on it alongside everything else. That is our contribution to the engineering community — better tools produce better design, and that is what matters to us.

If you know a good free tool that is missing — there is a submission form on the site, and I would be glad to receive it.

🔗 engifree.com

hashtag

14/09/2026

שחררנו את STRUCTSOFT — תוכנת ניתוח מבנים דו־ממדית. חינם, בדפדפן, בלי הרשמה.

כל מהנדס מכיר את הרגע הזה: צריך לבדוק קורה, מסגרת או סבכה — ומול העיניים פותחים תוכנה כבדה, מחפשים רישיון, ומחכים.

בנינו משהו אחר. STRUCTSOFT רץ בדפדפן, נפתח בשנייה, ולא מבקש ממך דבר.

מה יש בפנים

🔹 שיטת הקשיחות הישירה — מסגרת מישורית, שלוש דרגות חופש בכל צומת, פרקים, מוטות סבכה, קפיצים, תמיכות משופעות, אלמנטים חד־כיווניים, שקיעות סמך וטמפרטורה.

🔹 44 תבניות התחלה — קורות, סבכות, מסגרות, קשתות ומערכות ייצוב, בלחיצה אחת.

🔹 חתכים אמיתיים — כמעט 1,000 חתכים בקטלוג. התכונות מחושבות מהגאומטריה, לא מועתקות מטבלה, כך שכל מספר ניתן לגזירה מחדש מהציור שלידו. גם חתכים קרים וגם חתכים משתנים לאורך האלמנט (טרפזי / מגביה).

🔹 תקנים ישראליים — שילובי עומס לפי ת"י 412.1.1 (2023), מחולל רוח לפי ת"י 414 (2023) ומחולל רעידת אדמה לפי ת"י 413 (2023). וגם שלג לפי EN 1991-1-3.

🔹 תכן פלדה לפי EN 1993-1-1 — לא רק בדיקת מאמצים: סיווג חתך, עמידות החתך, קריסה צירית, קריסה צידית־פיתולית ובדיקת צירי+כפיפה משולבת. כל אלמנט, בכל חתך, בכל שילוב.

🔹 α_cr — מכפיל העומס הקריטי. התקן מרשה ניתוח מסדר ראשון רק כל עוד α_cr גדול מעשר. תוכנה שלא מדווחת אותו לא יכולה לומר לך אם התשובה שלה עצמה קבילה. כאן הוא מחושב לכל שילוב ומודפס בדו״ח.

🔹 קווי השפעה ועומסים נעים — רכבת סרנים, עומס נע מפולג, והמיקום הקובע.

🔹 ייבוא DXF, מסך מלא, דו״ח מלא עם ציור המבנה, מפת מאמצים בצבע ופרטי הפרויקט והלוגו שלך.

🔹 גשר לתכן חיבורים — הכוחות בצומת נשמרים ישירות בפורמט של AAS (עיגון לבטון) ושל CONSTEELSOFT (חיבורי פלדה), עם כל שילובי העומס. פותחים שם, וזה כבר בפנים. אפס הקלדה מחדש.

ומה שחשוב לא פחות — מה שהתוכנה מסרבת לעשות

חתך מסוג 4 לא מקבל עמידות מומצאת — התוכנה אומרת שהיא לא מיושמת ושולחת אותך לכלי ייעודי. קו השפעה לא מחושב על מבנה לא־לינארי. עומס השלג על הקרקע לא מובנה, כי הוא נלקח מהמפה הלאומית ולא מניחוש.

איך זה נבדק

מול פתרונות סגורים, מול משפטים שכל מודל לינארי נכון חייב לקיים (גוף קשיח, מקסוול־בטי, מאזן אנרגיה, סופרפוזיציה, סימטריה), ומול תוכנה מסחרית — סטייה מרבית של 0.115%. יש גם מדריך וירטואלי וסרט הדרכה מדובר בתוך התוכנה.

🎓 חינם. בלי הרשמה. בלי ענן. הכול רץ אצלך בדפדפן.

👉 www.adit.org.il/structsoft

התוכנה היא כלי עזר לתכן. האחריות המלאה על החישוב ועל התכן היא של המתכנן בלבד — וזה כתוב בתחתית כל עמוד בדו״ח.

#פלדה

27/07/2026

🏗️ מעקה נראה כמו האלמנט הכי פשוט בפרויקט — עד שמגיעים לחישוב.
עומסים לפי ת"י 1142, פרופיל לפי EN 1993, זכוכית לפי ת"י 1099, רוח לפי ת"י 414, ועוגן לבטון לפי EN 1992-4. חמישה תקנים, כמה גיליונות אקסל, ושעה על כל מקטע.
אז בנינו את RAILSOFT — כלי תכן מלא למעקות ומאחזי יד. והוא חינם לחלוטין. 👇
✅ כל התקנים במקום אחד: ת"י 1142 · 1225 · 1099 · 414 · 413 + EN 1993 / 1999 / 1992-4 / 1990
✅ פלדה ואלומיניום, מגוון פרופילים (עגול/מרובע מלא, שטוח, T, חלול)
✅ זכוכית: נעל, ספיגוטים, סטנדאוף, מעקה צרפתי — עם בחירת עוגן אוטומטית
✅ הדמיית תלת־ממד חיה, הצעת מחיר וכתב כמויות
✅ מתורגם ל-4 שפות: עברית, אנגלית, ספרדית ורוסית
והכי חשוב — הוא בדוק: יותר מ-61,000 בדיקות אוטומטיות בכל בנייה, ומוצלב מול Fischer Fixperience ו-Hilti PROFIS Engineering.
בלי התקנה, בלי רישיון, בלי הרשמה. פותחים דפדפן ומתחילים לתכנן.
👈 adit.org.il/railsoft
hashtag #הנדסה hashtag #קונסטרוקציה hashtag #מעקות hashtag hashtag hashtag #אדיט

24/07/2026

עיגון בפינה הוא בדיוק המקום שבו התיאוריה נעצרת — ושבו המהנדס נאלץ לאלתר.
כבר תקופה אנחנו מפתחים את **AAS (Adit Anchor Software)** — כלי web לתכנון קבוצת עוגנים לפי EN 1992-4, שנבנה על ידי מהנדסים עבור מהנדסים. קלט ברור, חישוב שקוף, ודו״ח מלא שאפשר להגיש לבודק.
מה שאני הכי גאה בו הוא מה ששחררנו עכשיו: **תמיכה בפרופיל L ובפרופיל U** — הגיאומטריות של פינה שחוזרות שוב ושוב בשטח וכמעט אף פעם לא מכוסות בכלים הרגילים.
במקום להתייחס לפינה כשני לוחות נפרדים, AAS מחלק את העומס על כל קבוצת העוגנים בעזרת **מודל אלסטי של לוח קשיח** — כל עוגן נושא את החלק האמיתי שלו במתיחה, בגזירה ובפיתול, שני הפנים משולבים באופן שבו הם באמת עובדים יחד, ובדיקות החרוט, הקצה, ה-pry-out, השליפה והפלדה מובילות לניצולת קובעת. הפלט כולל תצוגת 3D של הפרופיל ושרטוט לוח עם מידות — תוצאה שאפשר לקרוא, לבדוק ולהעביר הלאה.
הכל דו-לשוני — **עברית ואנגלית** — כולל דו״ח תכן מלא בכל אחת מהשפות.
אנחנו הוגנים לגבי דבר אחד: שילוב הפינה חורג צעד מעבר למה שהתקן מכסה במפורש, ולכן אנחנו מאמתים אותו מול ניתוח נומרי בלתי תלוי. השקיפות הזו היא כל העניין — תמיד צריך להיות אפשר לראות בדיוק מה התוכנה עשתה ולמה.
אם אתם מתכננים עיגונים וחיבורים — אשמח מאוד לשמוע את דעתכם.
👈 www.adit.org.il/software
#אירוקוד See less

26/04/2026

מי יודע מה העוגן החזק ביותר לספיננקריט הקיים ?

עוגן נקבה מיועד לספיינקריט עם תקן אירופאי ETA עם עומסים גבוהים והתקנה קלה ומהירה. עוד פתרון מיוחד ובלעדית של חברת אדיט בע''מ, המובילה בתחום העיגון בארץ